החיפוש אחר המברשת

'הפינגווין שרצה לעוף' הגיח לעולם אחרי שכבר התנסנו בהוצאה לאור של ספר ילדים. את 'הצב והארנב: מי ינצח עכשיו?' כפי שסיפרנו בעבר, אלה ציירה לגמרי ביד.

שיטת איור זו הייתה מיוחדת - הן בשלבים שנדרשו לשם כך והן מבחינת התוצר - כל תנועת עפרון נראית ומורגשת באיורי הספר.

וכמה שאנחנו מרוצות ומעריכות את האיורים הללו, הייתה לשיטה זו מחיר.

צביעת האיורים הייתה משימה שערכה זמן רב, זמן שלאלה כאמא טריה, כמעט ולא היה מהיכן להשיג. לא רק זה, אלא שהאיורים הצבועים לא השאירו כל כך מרווח לתיקונים ולשינויים המתרחשים באופן טבעי במהלך עימוד הטקסט.

כך שעל אף האהבה הרבה שלנו לאיור בעיפרון, החלטנו לפנות לדרך חדשה באיור 'הפינגווין שרצה לעוף'. אך לא חדשה לחלוטין. רצינו לשמר את התחושה הנוסטלגית והמיוחדת שעולה מדפי 'הצב והארנב'. 

כך אלה ובן זוגה גל (אנימטור במקצועו), יצאו למסע אחר המברשת המושלמת.

המטרה הייתה למצוא מברשת (הדמיית עט הטאבלט בתוכנת האיור) שתהיה בעלת תכונות דומות לשל עיפרון ציור ידני על גבי דף.

אלה וגל חידדו את המאפיינים שהם מחפשים: מברשת שכאשר צובעים אזור כלשהו באיור, מותירה 'נקודות לבנות' (אפקט הנוצר בעת צביעה בעפרון בשל סיבי הנייר) ולא ממלאת אותו לחלוטין. 

הם חיפשו מברשת כזאת בתוכנות האיור Photoshop ו- Illustrator, שאלו אודותיה בפורומים ובקבוצות פייסבוק של מאיירים, נועצו עם קולגות ואף ניסו ליצור בעצמם מברשת כזאת. חיפשו וחקרו. ניסו ובדקו.

עד שלבסוף, חודשי המחקר והפיתוח נשאו פרי! שילוב של מברשת ב Painter שמדמה עיפרון, יחד עם טקסטורת הנייר הנכונה יצר את המראה הנכון.

דוגמת תהליך צביעת ספר הילדים 'הפינגווין שרצה לעוף'

את תוצאת העמל הרב ניתן לראות בספר הילדים החדש: 'הפינגווין שרצה לעוף'.

עד לפעם הבאה,

מעיין, ורדים וסיפורים