קצת על תהליך איור כפולה

נתחיל מהגדרה: איור עמ' 1 + איור עמ' 2 = כפולה 1.

בספרי ילדים נהוג כיום לאייר כפולה כאיור אחד מלא ולא כאיור נפרד על כל עמוד, שכן באופן הנ"ל נוצרת תחושה של עולם מלא וסוחף בין דפי הספר.

מהסיבה הזאת, כשאנחנו מתכננות כפולה, אנחנו נעזרות בנקודת מבט רחבה יותר.

ראשית נתחיל משאלות:

• כיצד נביע את טקסט הסיפור?

• איפה הטקסט ממוקם?

• האם בהכרח מתאים שהאיור יתפרש על שני העמודים?

• איפה נמקם את הדמויות?

• מאיזה זווית נראה אותן?

• מה הן יעשו?

• ומה עם הדמויות המשניות?

התהליך לרוב כלל שרבוטים שלי, שאיכשהו אלה הצליחה לפענח ולהפוך "לשרבוט" משלה (שמבחינתי נחשב ליצירת מופת). לאחר מכן, אחרי ששתינו הרגשנו שיש פוטנציאל ב"שרבוט" אלה יצרה 'תבנית' מעין סקיצה בסיסית: דמויות ואלמנטים מהאיור המצויירים באופן גס שאפשרו לנו לבצע שינויים בקלות על מנת לחדד את התוכנית שלנו לאיור הסופי של הכפולה.

לדוגמה, בכפולה הראשונה בספר "הצב והאנרב: מי ינצח עכשיו?" שחקנו עם כמות הצופים במרוץ, מיקום הדמויות בתוך האיור ועיצוב הרקע. אלה הוסיפה והורידה דמויות, הזיזה אותן ממקום למקום, ציירה עצים נוספים והורידה שיחים, עד שהיינו מרוצות מהנראות של הכפולה, כתבנית.

רק אחרי שהכל מוקם ונסגרנו על התבנית, אנחנו מתחילות בעבודה על סקיצה מפורטת, שכללה איור הדמויות עצמן והרקע.

במקרה של כפולה 1: איזה חיות הגיעו לצפות במרוץ, מה הן עושות בעת הצפייה, ואיך הן נראות? הייתה גם התלבטות כיצד להציג את האיור עצמו: כציור רגיל, כבועת זכרון, לטשטש גבולות?

כאשר כל הבעות הפנים, כל עלה וכל אבן מדוייקים, יש בידינו את הסקיצה הסופית.

ואז, קדימה - אנחנו מתחילות הכל מחדש עבור הכפולה הבאה.

מה לגבי הצביעה, אתם שואלים? את זה אלה מבצעת רק לאחר שכל הכפולות מוכנות, לכן נסביר את התהליך בפוסט אחר ;)

להתראות עד אז,

מעיין - ורדים וסיפורים

בסרטון ניתן לראות קצת מתהליך איור של כפולה 5